איתן נ' רפיד אימג' בע"מ

פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה בסך 13,043 ₪ נגד הנתבעת שהינה חברת תוכנה המשווקת תוכנות שונות, לרבות לניהול עסקים.

2. התובעת, קוסמטיקאית רפואית, מנהלת עסק עצמאי ו התקשרה עם הנתבעת בהסכם נושא תאריך 29/06/11, שסומן נ/1. בהסכם מפורטים פרטי ההזמנה שביצעה התובעת, כאשר אין מחלוקת שהסכם זה נחתם על ידי התובעת (ר' עמ' 4 לפרוטוקול, שו' 11 וכן שו' 19-23).

3. לטענת התובעת, הובטח לה, כי רכיבי ההזמנה שהזמינה, כלומר – גם המוצר הסופי שתקבל, כוללים גיבוי לאותה תוכנה נשוא התביעה.

4. לשיטתה, ביום 28/07/11 הותקנה התוכנה במחשב השייך לה, והיא קיבלה הסבר טכני על השימוש בתוכנה. עוד היא טענה, כי זמן קצר לאחר מכן, ביום 10/08/11, אירעה תקלה במחשב שהתבררה מאוחר יותר כהשבתת הדיסק הקשיח, עד כדי שלא ניתן היה להפעילו כלל.

5. התובעת פנתה במהרה לנתבעת ונציגתה הודיעה לה, לטענתה, כי לא קיים גיבוי כפי שהובטח לה, והיא נותרה ללא החומר שהיה אמור להיות מגובה. לשיטתה, דבר זה גרם לה עבודה רבה, לצורך עדכון מעל 200 לקוחותיה, וכן העמיד אותה בסיכון מתמשך מול רשויות החוק.

6. מאידך טוענת הנתבעת, כי לא הוסכם כלל על מתן גיבוי במסגרת אותה הזמנה שצוינה לעיל. עוד טוענת הנתבעת, כי איננה אחראית לדיסק הקשיח של מחשב התובעת וממילא, אין כל יסוד לטענותיה כלפי הנתבעת.

7. לאחר ששמעתי את העדויות של התובעת מחד ושל מנהל הנתבעת מאידך, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובכל הראיות שהוגשו לי, אני בדיעה, כי דין התביעה – דחייה.

8. ההלכה הפסוקה קובעת, כי צד שחותם על מסמך מוחזק כיודע את תוכנו, שאם לא כן – תיפרץ הגדר וכל אחד יוכל לטעון, כי סוכמו תנאים נוספים על אלה המוזכרים במסמך עליו חתם.

ר' לעניין זה, למשל, ע"א 2119/94, לנדאו נ' וין , פ"ד מט (2) 77, בו נקבע, כי אפילו אם מדובר באנאלפבית או עיוור שלא יכול לקרוא את המסמך - חובה עליו להבטיח שתוכנו יובא לידיעתו על ידי פלוני המהימן עליו (ר' דברי כב' השופט קדמי באותו פסק דין).

9. עיון בהזמנה נ/1 מגלה, כי לא נזכר בה עניין הגיבוי – ולפי כך, ההנחה היא, כי התובעת לא הזמינה שירותי גיבוי מאת הנתבעת במסגרת ההסכם שנכרת ביניהן.